שיקולי בית המשפט לפני החלטה על הפטר

אין ספק כי גולת הכותרת של החייב, משאת נפשו במסגרת הליכי פשיטת רגל, הנה קבלת צו ההפטר המיוחל.

משמעות מתן צו ההפטר הינה מחיקת כל יתרת החובות ברי התביעה של החייב שטרם נפרעו, למעט חובות מסוימים אשר מפורטים בסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, כגון חובות בגין קנסות למדינה, חוב מזונות וכדומה.

מתן צו ההפטר הינו למעשה אחת משתי מטרות הליכי פשיטת הרגל, הואיל והוא נועד לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, וזאת בצד המטרה השניה של ההליכים, שהנה לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו באופן המהיר והיעיל ביותר.

בהתאם לסעיף 61(א) לפקודה, פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר. אולם סעיף 63 לפקודה עוסק בסייגים למתן צו ההפטר, אשר בכללם עוסקים בהתנהגות בלתי נאותה וחסרת תום לב של החייב, לרבות במהלך פשיטת הרגל.

על פי הפסיקה, בעת שבית המשפט דן בבקשה לקבלת צו הפטר מטעם החייב, עליו לאזן בין זכות החייב שנקלע לחדלות פירעון והינו חסר נכסים לפתוח דף חדש בחייו, לבין זכות הנושים בפירעון חובותיהם, ונוכח השיקול הקיים למנוע ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל.  

בנוסף עליו לשקול באופן ספציפי גם את השיקולים הבאים:

• החשיבות שבמתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו ובחיי משפחתו.
• תום-לבו ודרך התנהגותו של החייב לפני פשיטת הרגל ובמהלכה.
• היקף הפירעון של חובותיו של החייב והסיכוי הקיים לגבי שינוי בכושר הפירעון בעתיד.
• היקף החובות של החייב והיקף ואופי ההתנגדויות להפטר.

כך נקבע במסגרת הליך ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, וכן הליך פש"ר 24/92 המ' 982/96 הנרי אסרף נ' עו"ד שמעון אורי.

נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. כך נקבע בהליך ע"א 3004/07 עזריה דוד נ' הכנ"ר.

הליך פש"ר 24/92 דלעיל עסק בחייב שלא נטען לגביו שהוא הונה את נושיו או פעל שלא בתום לב בתקופה שקדמה לפשיטת הרגל.

בנוסף, המדובר היה באדם נכה בשיעור גבוה, מטפל במשפחה שגם לה בעיות מיוחדות, אין לו נכסים כלשהם, ומה שהיה לו כבר נלקח לתשלום חובותיו.

לא היה כל סיכוי, נוכח מצבו, כי בעתיד יגדל כושר הפירעון שלו מעבר לסיפוק הצרכים המיידיים שלו ושל בני משפחתו, וגם זאת רק בסף של מינימום, כך שהשארתו בהליכי פשיטת רגל לא היתה מועילה לנושיו.

לעומת זאת, היא תימנע מהחייב אפשרות לפתוח דף חדש ולנסות ולקיים את עצמו ומשפחתו ברמת חיים אנושית. בנסיבות אלו, נקבע כי יש לתת לחייב צו הפטר חלוט, מאחר והוא יועיל לחייב מבלי שהוא יפגע באורח משמעותי בנושים.

בית המשפט היה ער לעובדה לפיה החייב לא שילם חלק מהתשלומים החודשיים, ולא הקפיד בהגשת דו"חות כנדרש ממנו. עם זאת, נקבע כי במכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין אין לראות בהם כעניינים מהותיים עד כדי סירוב למתן הפטר או התנייתו בתנאים.

בנוסף, על בית המשפט לשמוע את עמדת הכנ"ר, הנאמן, הנושים והחייב, ולגבש את עמדתו על יסוד הראיות.

כמו כן, על בית המשפט להביא בחשבון גם את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. כך נקבע בהליך פש"ר 17896-05,145-00 מוסא אבו-שקארה נ' הכנ"ר.

תיק זה עסק בחייב אשר תסקיר הכנ"ר קבע כי הוא לא שיתף עמו פעולה בהליכי הפש"ר, ובכך גרם נזק לנושיו, באופן שלא נסתר ע"י החייב. בנוסף, המדובר היה בחייב אשר היה מצוי בהליכי פש"ר משך שנים, ולא מצא לנכון לעבוד לפרנסתו ולהעשיר קופת הכינוס וזאת מאז שנקט בהליכי פשיטת הרגל.

בית המשפט דחה את טענת החייב כי הוא מבוגר מדי מכדי למצוא עבודה חדשה, מאחר והמדובר היה ביליד 1956, אשר ניהל חברה לעבודות בנין, וסביר להניח כי היה מסוגל למצוא עבודה, לו היה מעוניין בכך. גרסתו בדבר המחלות מהן הוא סובל לא נתמכה במסמכים רפואיים, ובכל מקרה אין במחלות הנטענות על ידו כדי למנוע מאדם למצוא עבודה.

עוד נקבע כי הסכומים המצויים בקופת הכינוס מקנים דיבידנד נמוך ביותר לנושים, ללא הצדקה והצעתו של החייב נמוכה מכדי להיטיב עם הנושים.

לאור האמור לעיל, ולאחר עריכת האיזונים בין החייב לנושיו, קבע בית המשפט נראה כי לא נתקיימו התנאים לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו בשלב זה, וכי יש לדחות את בקשתו לקבלת צו ההפטר.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001